מה בין בית המקדש לפנג שואי?

במסעם של בני ישראל במדבר, החניות והעצירות בדרך היו עפ"י סימנים ברורים מהשמיים. הסימנים אשר קיבלו היו קשורים לענן. כאשר ענן כיסה את המשכן הם חנו וכאשר הענן עלה הם המשיכו בדרכם, ככתוב: "וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדות ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בוקר. על פי ה'' יסעו ועל פי ה'' יחנו"

מה משמעותו של עלייתו וירידתו של הענן? מה הקשר בין ענן ומישכן? ואיך כל זה מתקשר לחיינו היומיומיים?

עלייתו וירידתו של ענן מסמל את דרך פעולתו של היקום.היקום נתפס כסדרה אינסופית של כוחות מנוגדים המשלימים זה את זה, סדרת כוחות של יצירה והרס היוצרים את השלמות. בפנג שואי אנו קוראים להם היין והיאנג. היין והיאנג זוהי נקודת המבט של הסינים לאיזון ולשינויים הקבועים המתרחשים בטבע. ההנחה המרכזית של תאורייה זו היא שכל הדברים והאירועים הם תוצר של שני אלמנטים, כוחות או עקרונות, אשר גם קשורים זה בזה וגם נפרדים זה מזה, האחד לא יכול להתקיים ללא השני.

בדיוק כמו בטבע - כך גם בחיים.

גם בחיים אנו חווים תקופות של עליות וירידות הקשורות לאירועים שונים, לעיתוי ולעוד.

ומה על המשכן?

בתורה כתוב: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" מדוע כתוב ושכנתי בתוכם ולא ושכנתי בתוכו, הרי שמקדש הוא יחיד ו"בתוכם" זה רבים? הכוונה יא שעל כל אחד ואחד לבנות ולהכין לעצמו מקדש פרטי ואישי. המקדש הפרטי הוא המקום בו מרוכזים שאיפותינו ורצונינו לחיים ע"י סימבולים, צבעים, פרטים וחפצים שונים. מטרת בנייתו של בית המקדש השני, מלכתחילה, אינה היתה לשמש כמקום תפילה אלא לשמש כמשכן לארון ה'' כסמל הברית בין העם לאלוהיו. כלאמר הארון שימש כסימבול לקשר בין העם לאלוהים שלו. כך הפרטים, החפצים והצבעים במקדש הפרטי והאישי צריכים לשמש סימבול לקשר של כל אחד ואחד עם עצמו, רצונו ושאיפותיו.ומה הקשר בין עלייתו וירידתו של הענן על המשכן ועל חיינו היומיומיים?כפי שכבר אמרנו חיינו מתנהלים כעליה וירידה. במצב של עליה, הולך לנו טוב בחיים, אנו מתקדמים לכיוון החיובי, מתפתחים, מחשבותינו בהירות וצלולות, קבלת ההחלטות מתבצעות ממקום של סיפוק, מימוש, שמחה ואהבה. יש לנו ביטחון ותחושת שלווה בדרך שבה בחרנו ללכת.במצב של ירידה, יש צל על חלקים מסויימים וחשובים של העצמי, אנו פועלים מתוך חוסר ביטחון, מתוך פחד וייאוש, מאפיינים המסתירים לנו מהו הרצון האמיתי שלנו, מסתירים מפנינו את הדרך, לא מאפשרים שלווה ואנו מוצאים עצמינו בלחץ, עצבנות וחוסר סבלנות.החיים, כמו היקום בנוי מעליות וירידות, ממשברים והצלחות, מגאות ושפל, מחושך ואור, מיום ולילה. כשמסתכלים על הטבע קל לראות ולהבין איך האחד לא יכול להתקיים מבלי השני, איך מתאפשר היום רק אם יש לילה, את החשיבות של ארבע העונות למחזור שלם של שנה גם אם פעם קר ופעם חם. בחיים, יותר קשה לנו לקבל את המשברים, את התקופות הקשות, אך חשוב להבין שהם נחוצים לעצם צמיחתינו, להתפתחותינו, להבנתינו את עצמינו ואת החיים ולהוליך ולהוביל אותנו לדרך האור והאמת שלנו.

כמו הענן שירד על המשכן וסימן לעם ישראל זמן חניה, כך התקופות המוצלות והחשוכות בחיינו מסמלות לנו זמן של השהייה, זמן של מנוחה, זמן של הפקת לקחים, של חשבון נפש, הורדת פרופיל, זמן לאמונה וקבלה. וכשהענן עולה מעלה זה הזמן לנוע, להתקדם, לבנות, להשקיע ולהתפתח. לשתי תקופות אלו ייעודים שונים אך משלימים - את זאת עלינו לזכור וללמוד לקבל את שניהם באהבה והבנה.

כדינמיות של החיים הדינמיות של מקדשינו הפרטי. בתקופה בה הענן למעלה, בתקופת העליה נשים את הסימבולים המזכירים ומראים לנו את שאיפותינו, רצונותינו, זה גם המקום להודות על מה שיש לנו, סימבולים שכיוון תנועתם פריצה והתפתחות.בזמן של חשיכה, עם ירידת הענן ישתנו הסימבולים ויהיו כאלו שיזכירו לנו מי אנחנו, סימבולים שיעזרו לנו לקבל תקופה זו, סימבולים שיעזרו לנו להבין את סיבתה ואת שעלינו ללמוד ממנה, יזכירו לנו שאל לנו להתנגד לתקופה זו אלא לקבלה , סימבולים שיחזקו בנו את האמונה, כאלו שיזכירו לנו לקחת אחריות על מה שאנו עוברים ולא לפזר האשמות וביקורת. סימבולים שיאפשרו הקשבה והתבוננות פנימה. סימבולים שכיוון תנועתם פנימה, התכנסות.היכולת להכיר ולקבל תקופה זו ולשמור על אמונה, מאפשרת את מעברה ביתר קלות. גם ההבנה שזמן זה אינו מקרי עבורינו, אלא חלק ממה שעלינו ללמוד ולהבין בחיים מאפשר מאוחר יותר סיפוק ומימוש, הרבה יותר שמחה, אהבה ושלווה שלא היכרנו קודם לכן.

מה לכל זה ולפנג שואי?

מתוך ההבנה שפנג שואי הינה תפיסה המדברת על השפעת הסביבה על חיינו האישיים, הרי שביתנו הוא משכנינו ומקדשינו.על כן יש חשיבות שביתינו יעוצב נכון ומתאים לצרכים שלנו. עיצוב נכון כולל, מיקומים נכונים של הדלתות והחלונות, חלוקה נכונה של בני הבית בחדרי השינה, מיקומים נכונים לרהיטים וצורת סידורם, שימוש נכון בצבעים ופריטים אך בנוסף ולא פחות חשוב, פינה אישית לנו, שתהווה את המקדש הפרטי שלנו. גם בתוך בית המקדש, עמד ארון ה'', שהיווה סימבול ומקדש בתוך המשכן.פינה זו יכולה להיות, קיר, מדף, שידה ,שולחן או תמונה שבו יעמדו ויוצגו עבורינו בלבד, אותם חפצים המשמשים כתיזכורת לדברים להם אנו זקוקים בתקופה זו של חיינו. עצם חיפוש הפריט הנכון מאפשר זמן מחשבה למצבינו, להקשבה, להתבוננות פנימית וראית עצמינו באופן ברור יותר. ואילו עצם הנחת הפריט ויצירת המקדש מדגישה את כוונתינו ורצונינו להמשיך ולהתפתח, להמשיך ולהתמודד עם כל מצב ותקופה הבאים עלינו לטובה.אם נשים לב, במהלך היום אנו אומרים המון דברים, לא לכולם אנו מתכוונים והרבה מהם הם "כותרות" ואמירות שאנו זורקים לאויר ללא כוונה. יצירת המקדש הפרטי, יוצרת כוונה וכשהכוונה מוצהרת היא מתממשת.

כניסיון שיש לי כמטפלת בפרחי באך וכיועצת פנג שואי בבתים רבים ובמפגשים עם אנשים רבים , אני מוצאת שלרב האנשים מאוד קל לעשות את השינויים הפיסיים והחיצוניים כמו שינוי רהיטים, שינוי מיקומים, צביעות, רכישות של סימבולים שונים וכד''. אך קשה להם עם יצירת המקדש, מכיוון שזה דורש התבוננות עמוקה, התמודדות ואחריות למצבים השונים. הניסיון גם מראה שאלו אשר כן הקימו את המקדש ולא ויתרו לעצמם, הצליחו להביא לעצמם התקדמות והצלחה מהירים יותר, סיפוק ומימוש.

אל תחששו "לחנות" כשהענן יורד - זה תמיד לטובה.