בת המצווה של יעל נערכה בשבועות בשדה פתוח. עיקר הרעיון והחשיבה היה, איך להשתמש בתחושת השדה הפתוח ועדיין ליצור תחושה של הכלה, של אינטימיות. כאן נכנס כלל ראשוני מאוד, בסיסי מאוד וחשוב ביותר בפנג שואי המדבר על זרימת הצ'י. צ'י היא אותה אנרגיה הנותנת את כח החיים ובמקרה זה, אותה אנרגיה היוצרת את האוירה. זרימת צ'י תמיד צריכה להיות משולבת משני חלקים: הצ'י חייב להיות תמיד בתנועה (היאנג) אך גם מוכל (היין). בכדי להבין זאת יותר לעומק, דמיינו לכם נחל זורם שבסופו יש בריכה המנקזת את זרימת המים. הנחל מזרים את המים (תנועת הצ'י) והבריכה מנקזת, מכילה אליה את המים (הכלת הצ'י). ללא הבריכה בסוף המים היו ממשיכים לזרום הלאה. כך גם הצ'י, אם הוא לא מוכל הוא ממשיך לזרום הלאה ואנו לא מצליחים לספוג ממנו.

על כן, הרעיון הי ליצור סוכות במבוק ברצף בצורת חצי גורן. מתחת לסוכה הונחו השולחנות כשמעל לכל שולחן היה אהיל שסיפק את התאורה בדיוק כמו בפינת אוכל בבית. הצבעוניות כמובן הייתה שילוב של לבן עם צבע החציר מסביב, צבעי החג. והישיבה שילבה סגנון אלטרנטיבי וסביב השולחנות, לנוחות האורחים.

האווירה הייתה "שילוב מדהים של מרחב ואינטימיות פתיחות והכלה" כדברי אחת האורחות.

המשפחה כתבה:

לנטע,

אנסה למצוא מילים לתאר את הערכתנו הגדולה. בזכות דמיונך זכינו לערב באווירה קסומה. כבשת, דרך עיצוב המקום את הטבע, הנוחות ואת ה"ביחד" שאיחלנו לעצמנו לפני האירוע.

פינות ישיבה אינטימיות, מיקום מזנונים, תאורה נכונה ותיחום מחושב הביא את האירוע והאירוח למקום נעים, אינטימי וגיבש את הערב כולו.

תודה על החלום ועל הגשמתו.

יעל, תמר וניר